דבר המרצה

אני גאה לראות ולהיות חלק מתערוכה זו, פרי  עבודתם המבורכת של הסטודנטיות והסטודנטים במחזור השני של הקורס "פוטו-ווייס כשיטת התערבות משתפת בעבודה סוציאלית". בקורס השתתפו סטודנטים לעבודה סוציאלית משנים ב' ו-ג' ובמסגרתו הם נחשפו ולמדו את העקרונות הבסיסיים של המתודולוגיה, הבסיס התיאורטי שלה ובעיקר הפן היישומי. בהתאם לעקרונות של מחקר משתף מבוסס קהילה, המרחב הכיתתי הפך למרחב של חקירה, התבוננות ודיאלוג ביקורתי תוך יישום שיטתי ומלא של עקרונות מתודולוגיית הפוטו-ווייס ובהתייחס לנושא של גוונים ושונות במרחב האקדמי.

 

עבודת החקר של הכיתה התבססה על מקורות עיקריים ומקורות משניים. הסטודנטים, כקבוצה לומדת, שימשו כמקור עיקרי, כך שבמהלך הקורס כל אחד ואחת מהם תיעדו היבטים בחוויית השונות שלהם באמצעות שני פוטו-ווייס, שהוצגו בכיתה ותרמו לדיאלוג ביקורתי, המשגה ולמידה משותפת. בשלב השני, לאחר ההתנסות האישית-קבוצתית, החל תהליך למידה המבוסס על מקור משני. כל סטודנט\ית הדריכו שני אנשים חיצוניים לקבוצה (סטודנטים\אנשי סגל\בעלי תפקידים במכללה האקדמית ספיר), ואלו, בהתאם להנחיות, הכינו כל אחד מהם פוטו-ווייס נוסף.

בסך הכל בתהליך זה לקחו חלק 54 משתתפים ונאספו 72 פוטו-ווייסים. אלו עברו ניתוח תוכן לתמות ותמות משנה, ואלו עברו ניתוח והבניה נוספים על ידי קבוצה קטנה יותר, שהביאה את התמות הסופיות לאישור הקבוצה. התמות שמופיעות בתערוכה מייצגות אם כן את עיקרי הניתוח שנעשה, ולאחר שהמשתתפים אישרו את שילובן בתערוכה. 

 

משתתפי תהליך זה הגיעו מרקע מגוון. 48 מהמשתתפים לומדים בבית הספר לעבודה סוציאלית והיתר ממחלקות אחרות; 46 נשים ו-8 גברים; 27 מהמשתתפים הגדירו עצמם חילוניים, 10 כדתיים, 4 כמסורתיים והיתר העדיפו שלא להגדיר את עצמם בקטגוריה זו. 45 מהמשתתפים הם יהודים ו-9 מוסלמים (5 מהם מהקהילה הבדואית).. מבחינה החלוקה האתנית בקרב היהודים, היו מבין המשתתפים שהגדירו עצמם כמזרחיים, אחרים כאשכנזים או בעלי זהות היברידית, אולם במדגם זה לחלוקות אתניות אלו לא ניתן משקל, והדגש העיקרי היה על הקטגוריה של התמודדות עם מגבלה. אכן, אין הדבר בא לבטל או לטשטש את חשיבותה של חלוקה זו ונראה כי מתוך נקודת מבטם של המשתתפים היהודים הקטגוריה של התמודדות עם מגבלה התגלתה כדחופה ומהותית בחוויה של הסטודנטים בתוך המרחב האקדמי.

​

אכן, יש לקחת בחשבון כי הגדרת התמות השונות שמוצגות בתערוכה עשויות ליצור לעיתים רושם חד –מימדי. לפיכך, על בסיס התיאוריה של הצטלבות מיקומים חברתיים, כי הנרטיבים השונים מגלמים בתוכן זהויות נוספות לאלו המופיעות בתמה המרכזית. יש לזכור כי  הקולות השונים שהתערוכה משמיעה, הם בסיס לשינוי של מדיניות, לצד כמובן, חשיפה של הנכסים והכוחות שעומדים בבסיס התמודדויות שונות.

 

כולי תקווה כי תערוכה זו תשמש בסיס להמשך תהליך של חקירה ופעולה אודות שונות גוונים באקדמיה.

                         

   ד"ר מני מלכה

   בית הספר לעבודה סוציאלית המכלל האקדמית ספיר 

​