נושאי התערוכה - תמות
התמה שלפניכם, שמיוצגת באמצעות 4 פוטו-ווייסים, עוסקת בחוויות שונות ייחודיות, אשר למרות ודווקא בגלל ייחודן היה לנו חשוב לתת להן ביטוי.
פוטו-ווייסים אלו מצביעים על תחושת שונות ביחס לרקע ממנו מגיעים סטודנטים ללימודי עבודה סוציאלית. סטודנטים רבים מגיעים מתחום הטיפול והחינוך ועל כן צברו ניסיון, ואילו אחרים הגיעו ללמוד ללא רקע.
בנוסף, עולה התמודדות עם קושי חברתי ותחושת בדידות במרחב האקדמי, וכן התמודדות של סטודנטיות שהן גם אימהות, אשר נוכח ניסיונה לתמרן בין שני כובעים אלו, קוראות קריאה נחרצת להכרה מצד מוסדות האקדמיה בהתמודדות מורכבת מסוג זה.
קטגוריה ייחודית
אגדת דשא
43
צולם על ידי ר.ק. , מכללת ספיר, 30.11.21
בתמונה זוג רגליים שממוקמות במרכז דשא ירוק.
התמונה מנסה להמחיש את הבדידות החברתית אותה חווה סטודנטית במכללה. הסטודנטית הגיעה למרחב הזה אחרי שנה בזום, בלי להכיר אף אחד. המעבר החד הזה בין השנה בבית לאינטנסיביות של מפגשים במכללה מהווה אתגר חברתי לא פשוט.
הסטודנטית, מנקודת מבטה, חשה כי כולם "מסתדרים", מצאו את מיקומם, ויושבים בדשא בחבורות מגובשות, ואילו היא לא מצליחה למצוא את מקומה. כלפי חוץ יתכן ונראה כי היא מסתדרת, אך בפנים הדבר איננו כך, היא מרגישה שונה ובודדה.
ההבנה החברתית שהסיפור מספק היא שככל הנראה את חווית הבדידות באקדמיה חווים רבים, אך כלפי חוץ "הסצנה החברתית" במכללה נראית פורה ומאושרת. באופן אישי, יתכן ורבים מרגישים שהם לא מוצאים את מקומם ומתקשים להתחבר ולהכיר אנשים חדשים.
מעל פני השטח כלל הסטודנטים נראים דומים ומתחברים בקלות זה לזה, אך בעיני חשוב להתייחס גם לשוני ביניהם, לשים לב למי שלא מוצא את עצמו.
סיפורו של בקבוק
11
צולם ע"י ש', מכללת ספיר, בתאריך 14/12
בתמונה שולחן שעליו מונח לצד מחשב וציוד לימוד בקבוק של תינוקת. התמונה מייצגת את היותי סטודנטית במכללת ספיר ואמא לתינוקת קטנה שמנסה לתמרן בין שתי העולמות האלו. יש לי אחריות מאוד גדולה בתור אמא וגם בתור סטודנטית וזה מציב בפניי אתגרים לא פשוטים. אמנם סטודנטים רבים צריכים לתחזק בית ועבודה בנוסף ללימודים, אך בשבילי בתור אמא מתווסף עוד משאב שלוקח הרבה מהזמן שלי. יש לי לפעמים בלתי מתואמים בתור אמא שפוגעים ביכולת שלי להתמקד ולהתרכז בלימודים, מצבים שסטודנטים רווקים לא מושפעים מהם או חווים אותם. סטודנטים לומדים לשלב בין החיים הפרטיים שלהם ללימודים, אך לאמהות יש קושי רב יותר לעשות את השילוב. מעבר לזכויות של חופשת לידה, האקדמיה צריכה להכיר בקושי של אותם אמהות סטודנטיות ולבוא לקראתן במידת הצורך במקרים מיוחדים ואף לאפשר להן יותר גמישות במועדי הגשה וחיסורים.
"מזל" של מתחילים
45
בתמונה רואים סטודנטיות לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, ביד של כל אחת יש דף שמציג קורות חיים. הסטודנטית מימין עם דף מפורט ומלא, ואילו השנייה עם דף ריק.
מכירים את התחושה הזו שאתם מגיעים למקום חדש, רוצים להוכיח את עצמכם, אבל כולם מסביבכם מלאי ניסיון ואתם לא ?
אז זו הייתה התחושה שלי כשנכנסתי לאקדמיה. בעקבות הגעת הקורונה החלטתי להתחיל ללמוד עבודה סוציאלית, למרות שאין לי ניסיון בתחום. תחום הטיפול תמיד עניין אותי, לכן כשהגעתי לאקדמיה חשבתי שניסיון חיי מספיק כדי שאוכל לתת מעצמי בתחום וקיוויתי ללמוד ולהתפתח. להפתעתי חשתי תסכול, חוסר ביטחון ובלבול, תחושות שלא חשבתי שארגיש.
סטודנטים רבים לעבודה סוציאלית מגיעים עם נסיון קודם בתחום החינוך/הטיפול/ההדרכה, לעומת סטודנטים כמוני שמגיעים ללא ניסיון קודם. הפער בידע שיש בנינו מאפשר להם לתת הדגמה או ביסוס בשיעורים שאין ביכולתי לתת.
המטרה של האקדמיה זה להקנות ידע, אך בתחום העבודה הסוציאלית מרגיש שנקודת הפתיחה של סטודנטים המגיעים עם ידע מוקדם גבוהה יותר והדבר יוצר פערים ביחס לאחרים.
לכן עולה השאלה, כיצד תוכל האקדמיה לפעול לצמצום הפערים בין אלו שרכשו ידע לפני הכניסה ללימודים בתחום העבודה הסוציאלית ובין אלו שלא רכשו ידע, וליצור נקודת פתיחה דומה כמו בתארים אחרים?
צולם ע"י ה.י. , במקום ההכשרה המעשית, ב2/12/21
אמא אני סטודנטית?!
71
בתמונה מחשב המייצג את היותי סטודנטים לצד מכשיר סלולרי ובו מופיעה שיחה נכנסת מאשת הקשר "טובה הגננת של עמית" לצד שיחות שלא נענו.
התמונה צולמה כדי להמחיש את ההתמודדות והעומס שהורים הלומדים באקדמיה חווים. ישנם הורים רבים הבוחרים להיכנס לאקדמיה בשלב מאוחר בחייהם, לאחר שהם כבר הורים, הם נמצאים בעומס יותר גדול משאר הסטודנטים מכיוון שלצד המחויבות ללימודי התואר שלהם עומדת המחויבות שלהם לביתם ולילדיהם.
יש לעצב מדיניות שתאפשר להורים לגשת אל התואר ואל תהליך הלמידה תוך התחשבות במחויבות הנוספת שלהם כלפיי ילדיהם וכלפיי משפחתם.
צולם במכללת ספיר בתאריך 21/12/21 על ידי סטודנטית שהיא אמא ל 2 ילדים קטנים.