נושאי התערוכה - תמות
התמה שלפניכם, שמיוצגת באמצעות 3 דוגמאות, עוסקת באופן שבו מיקום גיאוגרפי מעצב חוויה של שונות בתוך המרחב האקדמי.
כך למשל, סטודנטים הצביעו על החשיפה המתמשכת לאיום על המצב הבטחוני במקום מגוריהם כאלמנט שמשפיע ופוגע בחווייתם במרחב האקדמי, וכן על הקושי בהתמודדות עם אי הצדק בהדחקה של מה שקורה בעוטף עזה לשולי החברה הישראלית.
בנוסף, ניתן ביטוי להתמודדות עם חיים בפריפריה, אשר מאלצים סטודנטים להתנייד בתחבורה ציבורית אשר מונגשת ומותאמת לצרכיהם.
שונות על רקע גיאוגרפי
"בהישמע צבע אדום..."
47
בתמונה סטודנטית בפתח דלת הגב כלפי הכניסה שנשארה עומדת בכיתה לאחר אזעקה. התמונה מספרת סיפור של תחושות פחד, חוסר אונים וחוסר אונים אותן חוויתי כבר בגיל 24.
החוויה שאני חווה ברחבי המכללה מתארת את התחושה של אדם אשר חיי לצד החרדה. מכורח המציאות באזור, העובדה שבמרחב האקדמי יש שילוט שמנחה למקרה של צבע אדום, מזכיר לי שזה יכול לקרות בכל רגע נתון . העיניים מופנות לדלת הכניסה ובכל פעם שאני נכנסת התחושות מציפות אותי והמחשבות לא מאחרות להגיע.
ההתמודדות שלי קוראת כל הזמן,השלט הוא תזכורת לחרדה שקיימת בי בכל פעם שאני קוראת את המילה "צבע אדום". ובאותה נשימה זה גרם לי להבין שעל אף החרדה אני כבר שלוש שנים לומדת במכללה היחידה מסוגה בעולם.
לפי דעתי ישנו צורך להעלות את המודעות מצד המכללה כך שלסטודנטים שחווים חרדה סביב המצב הבטחוני וסובלים ממנה, יוכל להיות מקום פתוח לדבר ויתרה מכך חשוב לעלות את זה בשיח היום יומי.
צולם על ידי ק.א. במכללת ספיר בתאריך 01/12/2021
פריפריה בתוך פריפריה
22
בתמונה שילוט של תחנת אוטובוס הממוקמת ביציאה משער האקדמיה במכללת ספיר.
התמונה צולמה על ידי, סטודנטית במכללת ספיר המתגוררת בדימונה. בתחנת האוטובוס מופיע קו מספר 248, קו שאכן מגיע לדימונה בסופה של דרך ארוכה ומייגעת.
מספר לא מבוטל של סטודנטים במכללת ספיר מתגוררים בדימונה, כולל אותי. החוויה של להתגורר בפריפריה וללמוד בפריפריה אמורה להרגיש "בית". בפועל, אין לנו קווי אוטובוס סדירים להגיע/ לחזור מהמכללה. התדירות נמוכה ביותר, והדרך מלאה בעיקופים ועצירות למרות הביקוש הגדול.
מבדיקה קצרה, אפשר לראות כי ליישובים הנמצאים בדיוק באותו מרחק ממכללת ספיר כגון: תל אביב, חולון וכד' ישנם קווי תחבורה סדירים, ורכבות ישירות. חווית השונות כאן לא פשוטה להבנה ומפתיעה , משום שהמכללה בעצמה נמצאת בפריפריה גיאוגרפית וחברתית.
על כן, הציפיה מקובעי המדיניות במכללה להבין את חשיבות ההנגשה, דווקא בפריפריה ולפעול להקמת תחבורה ישירה לציבור כל כך גדול מהסטודנטים.
צולם על ידי ל.ב., היציאה לרחוב ממכללת ספיר 9.11.2021.
בתמונה שלט לבן, בו כתוב בשחור ואדום, "בהישמע צבע אדום יש להישאר בכתה" והיא משחזרת את החוויה הראשונית שלי ביום הראשון ללימודים.
כשחקרתי את המרחב החדש נקלע מבטי אל השלט בתמונה והמשפט האחרון הדהד בראשי ומאז לא עזב. באותו הרגע חשתי שאני במקום אחר, בו המושג ׳נורמליות׳ מקבל משמעות שונה מאשר במקום בו גדלתי, במרכז הארץ. מקום אליו מגיעים בנסיעה של 40 דקות בלבד לפתע נראה רחוק שנות אור. מעבר לתחושת הסכנה, חשתי אי וודאות, ׳בחזית׳.
במרכז הארץ, במקרה של הסלמה אנו ערוכים מראש כשקיים חשש לנפילות טילים. כאן הנפילות עלולות להגיע בכל רגע, ללא אזהרה מראש, ללא ספוילרים. הנורא מכל הוא שתושבי הדרום התרגלו לאי צדק הזה ומקבלים אותו, או לפחות כך נראה מבחוץ.
הייתי שמחה לראות את המכללה פועלת למען שינוי המצב. קורסים שמוקדשים לנושא, הרצאות ומליאות שידונו בדרכי פעולה, בדגש על פעולות חברתיות למען העלאת המודעות החברתית. המאבק הוא של כולם, בקרב הסטודנטים יש ייצוג לכלל האוכלוסייה ולהם הכוח לעורר קולות נוספים.
זהירות: ספוילר (?)
17
צולם על ידי נ.ל בתאריך 26.10.21, בכתה במכללת ספיר