נושאי התערוכה - תמות
התמה שלפניכם, מוצגת באמצעות 11 פוטו-ווייסים המספרים את סיפור התמודדותם של סטודנטים עם מגבלות שונות. חלקן נראות לעין, אך רובן הן "מגבלות שקופות", דבר שמקשה על ההתמודדות איתן ועל הבנת הצורך של הסובלים מהן בהכרה ובתמיכה.
המגבלה יוצרת חוויה של שונות בתוך המרחב האקדמי, שיש לה השפעות על תהליך הלמידה ועל אינטראקציות יום-יומיות בתוך מרחב זה. הפוטו-וויסים שנבחרו נותנים ביטוי למתמודדי נפש\מתמודדים עם מחלת נפש, כגון פוסט טראומה, דכאון, פוביה חברתית וחרדה, וכן להתמודדות עם מחלות פיזיות כגון אנדומטריוזיס ושיתוק. מגבלה נוספת שעלתה באופן בולט שוב ושוב היא התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז.
מתמה זו עולה כי עבור סטודנטים המתמודדים עם מגבלה, נקודת הפתיחה בהתמודדות עם אתגרי הלמידה והדרישות האקדמיות נמוכה יותר מזו של חבריהם. כמו כן, עולה קריאה לעזרה ולהכרה בקשיים אלו מצד המוסד האקדמי, וכן ליצירת סיוע ופתרונות אפשריים.
התמודדות
עם מגבלה
מה את עושה דרמה?
26
צולם על ידי א.מ. בביתה 17.11.2021
בתמונה אישה, חולת אנדומטריוזיס המחזיקה את הבטן בשל התקף כאב חוזר ונשנה, שהוא חלק מההתמודדות האין סופית של חולות אנדומטריוזיס, יחד עם שלל תסמינים אחרים.
היותי חולת אנדומטריוזיס, יוצרת חוויה משמעותית מאוד של שונות, מכיוון שעל פי רוב הסביבה לא מכירה אפילו את שם המחלה, שלא לדבר על התסמינים המלווים אותה.
כסטודנטית שמתמודדת עם אנדומטריוזיס, אני נתקלת בחוסר הבנה רב בתוך המרחב האקדמי במקרים שבהם אני נאלצת לא להגיע לשיעורים ו/או לצאת במהלך השיעור בעקבות הסבל והכאבים. מכיוון שזו מחלה הנקשרת לווסת החודשית, אני שומעת פעמים רבות משפטים כמו: ״מה את עושה דרמה״ או ״זה רק מחזור״. כל זאת למרות שמדובר באבחנה של מחלה כרונית לכל דבר.
כשניסיתי לבדוק אילו זכויות יש לי כמאובחנת (למשל היעדרויות משיעורים) הובהר לי שאין לי זכויות שכאלה. לכן השינוי צריך להתחיל ראשית בהעלאת המודעות אל המחלה והשפעותיה, שתאפשר הכרה וקבלה של השלכות המחלה ותמתן את הבורות, חוסר ההכלה וקשיי ההבנה.
לא באמת לבד
66
צולם על ידי י.ק. מכללת ספיר, 14/12/21
בתמונה אני עומד ליד שולחן פינג-פונג, מחזיק מטקה ואין מתמודד מולי. הייתה לי תפיסה שבאקדמיה אני אמצא עוד אנשים שדומים לי, שאולי התמודדו עם אותם הדברים אך בינתיים לא מצאתי. התמונה נועדה לתאר את התחושה שלי, תחושה שאני לא אמור להיות לבד עם הפוסט טראומה, אך בכל זאת אני לבד מולה. אני רוצה לשחק עם מישהו, אני לא רוצה להיות לבד מול הטראומה שלי.
למעשה בתוך תוכי אני מאמין שאני לא באמת לבד, שישנם עוד סטודנטים אשר מתמודדים עם דברים דומים כמוני. אני חשוב שכאשר נמצא האחד את השני, נתקבץ יחד ונדבר תחושת הלבד תשתחרר. לשם כך צריך להעלות את המודעות לפוסט-טראומה ולהתמודדות שלה בקרב סטודנטים במכללה כמרחב אקדמי, ולהפעיל קבוצות להתמודדות עם קשיים נפשיים ורגשיים.
בתמונה שתי סטודנטיות יושבות על הדשא, אחת מחזיקה בידיה כדורים והשנייה כריך. התמונה צולמה במהלך הפסקת האוכל, בין הרצאות, והיא מספרת את סיפור ההבדל שבין שתי החברות שמבלות יחדיו ולכל אחת יש דרך שונה לשפר את רמת הריכוז שלה לקראת יום הלימודים הארוך, אחת עושה זאת באמצעות תזונה, השנייה לעומתה עם כדורי ריטלין.
סטודנטים שנוטלים כדורים לטיפול בADHD מתמודדים עם שוני גם כאשר הם נוטלים את הכדור וגם כאשר הם מחליטים שלא לקחת אותו.
בתאבון
10
10
צילום: ר.ס. מכללת ספיר. 26.10.2021
חוויית השונות של מתמודדים עם ADHD (הפרעות קשב וריכוז), שמתחילה כבר בתחילת יום הלימודים. השימוש בכדור, שבא על חשבון אכילה, משפיע על כל מהלך יום הלימודים שלהם. בנוסף לכך מלבד זאת, הם מתמודדים עם תופעות לוואי כגון חוסר תאבון ואפתיות המשפיעה הן על חיי החברה של הסטודנט והן על אופן התמודדותו עם התחום הלימודי. לעומת זאת, כאשר הסטודנט לא נוטל את הכדורים הוא מתקשה להישאר קשוב לשיעור של שעה וחצי ברצף ולא מצליח לסכם תוך כדי את הדברים, דברים אשר משפיעים על הצלחתו בלימודים.
האקדמיה צריכה להנגיש ולהתאים את השיעורים כדי להקל על אנשים המתמודדים עם הפרעה זו, על מנת שלא יהיה מחויבים לקחת את הכדור בכדי לעמוד בדרישות הלימודיות של האקדמיה. למשל, האקדמיה יכולה להתאים את עצמה לשוני של סטודנטים שמתמודדים עם ADHD באמצעות הפסקות קצרות במהלך השיעורים שיזמו המרצים, הכנסת תכנים חווייתיים שיעזרו לסטודנטים להיות חלק פעיל בשיעור והעברת סיכומים מסודרים של החומר אשר מפורטים יותר מהתמצות של המצגת. באמצעות כך, יכולת הבחירה של סטודנטים שמתמודדים עם ADHD האם לצרוך את הכדור או לא תגדל והדבר עשוי למתן את תחושת השונות וההבדל שהם בתוך המרחב האקדמי ואת השלכותיהן.
צולם על ידי ג.ש. במכללת ספיר בתאריך 16/11/21
אפשר קצת שקט?
34
בתמונה קלמר, כלי כתיבה ומאמר שעליו מונחים אטמי אוזניים.
התמונה צולמה במהלך השהות שלי בספרייה במכללת ספיר והיא מתארת את הצורך של סטודנטים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז בשקט על מנת להתרכז בלמידה.
אחת מדרכי ההתמודדות שרכשתי כדי לנסות ולבודד את לבודד את הרעש שיש מסביבי כלומדת בספרייה היא השימוש באטמי אוזניים. מכיוון שסטודנטים המתמודדים עם הפרעת זו אינם מצליחים לשמור על קשב לאורך זמן, הלמידה בספרייה, ובמיוחד כשיש רעשי רקע, הופכת עבורם למשימה בלתי אפשרית. במהלך הלמידה בספרייה הם נתקלים ברעשים שונים ומתמודדים עם הסחות דעת רבות.
66
בנסיבות אלו הלמידה הופכת לאתגר המעצים אצל סטודנטים אלו את תחושת השונות באקדמיה. שוני זה מוביל לתסכול רב. מכיוון שסטודנטים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז נדרשים להשקיע יותר כוחות מאשר סטודנטים אחרים ללא ההפרעה הלמידה בספריה הופכת לקשה ומורכבת יותר.
אטמי אוזניים אינם הפתרון האידיאלי. נדרשת התארגנות מותאמת ומונגשת של המרחב האקדמי, כך למשל, הגדלת מספר החדרים והמקומות שבהם שומרים על שקט, זאת בכדי שכל הסטודנטים יפיקו את המירב מתהליך הלמידה שלהם וחוויות השונות באקדמיה תוכל להצטמצם.
בתמונה סטודנטית על דשא המכללה, כשפוקוס התמונה הוא עליה, ומסביב לה רואים בטשטוש ובחוסר בהירות סטודנטים אחרים היושבים ומבלים יחד על הדשא.
הסטודנטית מתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז ונוטלת טיפול תרופתי. התמונה מבטא את היכולת שלה להישאר יותר מרוכזת ובפוקוס על הלימודים. לעומת זאת הסטודנטים ברקע, מייצגים את הקושי החברתי שהוא תוצאה של השפעות הטיפול התרופתי.
הסיפור קשור לחוויית השונות של סטודנט עם הפרעת קשב וריכוז אשר נוטלים טיפול תרופתי שמשפיע על תפקודם החברתי. לכדורים יש לעיתים השפעות כמו: תחושות של דכדוך, חרדות, חוסר תאבון ואי שקט פנימי, המבטלות את האותנטיות. כאשר אני נוטלת טיפול תרופתי אני מרגישה "כבויה" חברתית, אני מרגישה שאני רוצה לצעוק, לשמוח ולהיות האדם שאני ללא הכדורים.
הסיפור מבטא את הקשיים החברתיים של המאובחנים בקשב וריכוז מהם עולה שיש צורך בשינוי והנגשה של המרחב האקדמאי כלפי הסטודנטים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז באמצעות הקצאת יותר תרגולים, שעות קבלה, לקיים הדרכות לסגל ההוראה בהן יוכלו לרכוש כלים בכדי שיעזרו בקידום והקלה על הסטודנטים גם מבלי שיצטרכו לקחת את הטיפול התרופתי.
הקשיבו, התרכזו, התחברו
35
צולם ע"י א.ש. במכללת ספיר, 29/11/2021.
מקלות בגלגלים
64
צילם י.ט. ליד שער תקשורת, מכללת ספיר, 15/12/2021
בתמונה בחור על כיסא גלגלים ממונע המנסה לרדת לכיוון המדרכה אך הוא אינו יכול מכיוון שאין ירידה נגישה לכיסא גלגלים. כך הוא מספר: קוראים לי נ' ושהייתי ילד שיחקתי כדורגל וקיבלתי מכה חזקה בחזה מכדור, מאז אני משותק חלקית ברגליים שלי ואני נעזר בכיסא גלגלים ממונע. הלכתי לשמוע הרצאה במכללה בנוגע לנגישות. נכנסנו דרך שער תקשורת. כאשר עברנו את השער ראינו שהמדרכה לא נגישה לכן, חברים שלי נאלצו להרים את הכיסא וכמעט נפלתי ממנו. בתור אדם המתנייד בכיסא גלגלים המגיע לשיחה על נגישות, ציפיתי שהמכללה תהיה יותר נגישה. במיוחד כשבכניסה למכללה יש שלט המציין כניסה נגישה. הקשיים אותם אני מציג הם שהמכללה טוענת כי היא נגישה, מה שבפועל לא מדויק. בעלי מוגבלויות צריכים להשתלב בחברה ואחת הדרכים לעשות זאת היא דרך מודעות לנגישות. המכללה צריכה להתאים את עצמה לכיסאות ממונעים. זה לא הגיוני שיש רק כניסה אחת נגישה (שער אקדמיה). בשער תקשורת ישנו שלט כי הכניסה נגישה ולפי התמונה ניתן לראות כי היא ממש לא.
חצי עצוב חצי שמח
58
בתמונה תרופון עם קונצרט וכדור מייצב מצב רוח לצד המחשב שלי כשאני צריכה לבצע מטלה של שיעור אסינכרוני.
ביומיום, אני אדם שמח, עם חוש הומור מפותח, מוקפת בחברים, בזוגיות, בפועל אני מתמודדת עם דיסטימיה (דיכאון ממושך) ו-ADHD. אנשים לא מודעים לקשיים איתם אני ואחרים הסובלים מדיסטימיה מתמודדים, או למה אני מתנהגת בצורה מסוימת, כמו למשל כששאני לא מגיעה תקופה ארוכה ונמנעת מחברה, אפילו הקרובה אליי ביותר. לכן אני לא פעם צריכה לספר על הקשיים שלי, וההתמודדות שלי. דבר שלא קל לי לעשות, אך ברגע שהנושא מדובר, יש יותר הבנה והכלה למצבי.
הקושי העיקרי הוא ההתמודדות היומיומית עם הצורך לקום מהמיטה, לצאת ללימודים, לפגוש אנשים "ולשים מסיכה"- רוב הדברים מצופים מאיתנו בדרך כלל, אך לי אישית זה לא מובן מאליו. מבחינתי אם קמתי בבוקר ללימודים\עבודה או סתם לקום- זה יום מוצלח, דבר שאחר לא בהכרח יבין.
הייתי שמחה שיהיו ימי עיון, הרצאות מאנשים שונים המתמודדים עם הפרעות נפשיות שונות ושיח יותר פתוח בכדי לאפשר הכלה. זאת בנוסף לקורסים התאורטיים. במקביל, להבנה של סגל ההוראה להתמודדות הנפשית בבקשה למועדי ג' או חיסורים משיעורים.
צולם על ידי ט.פ., מכללת ספיר 7.12.21
בתמונה קבוצת אנשי נייר בצבע ורוד המחזיקים ידיים. אנשי נייר אלו מוחזקים על ידי שני אנשים שונים. מולם מונח איש נייר בצבע לבן היושב לבדו ומסתכל מהצד על הקבוצה.
התמונה ממחישה חוויה של חניכה שפגשתי בעבודתי כחונכת טיפולית, ונכנסה לי ללב. היא מתמודדת עם פוביה חברתית שמקשה ואף מונעת ממנה להיות חלק מסיטואציות חברתיות, ומרגישה ''משותקת'' בפעולות יום יומיות פשוטות כמו ללכת לסופר. כמו בתמונה, גם היא מסתכלת מהצד על אינטראקציות חברתיות ומפחדת לגשת ולקחת בהן חלק. הידיים האנושיות המחזיקות את אנשי הנייר בצבע ורוד מסמלות את הכוח וההשפעה שיש לקבוצה לעומת האדם הבודד שמוצג כאיש נייר ללא צבע.
הדשא של השכן
42
צולם על ידי א.ב. מכללת ספיר, 30/11/21
בתוך המרחב האקדמי נמצאים אנשים רבים המרגישים ''שקופים'' ביום יום שלהם. חוסר הביטחון, הפחד והחרדה מונעים מהם לקחת חלק פעיל באופן חברתי וגם לימודי באקדמיה. הפחד המשתק גורם להם להידחק הצידה והיתר, הקבוצה של אנשי הנייר הוורודים, נוטים להניח הנחות בנוגע להתנהגות שלהם, לחשוב שהם לא רוצים להיות חלק מאיתנו ובעקבות זאת להתעלם מהם. קבוצות חברתיות, בפרט באקדמיה הם בעלות כוח רב. האחריות מוטלת על האנשים עם הכוח- הקבוצה, לשים לב ולפעול ברגישות כלפי אותם אנשים. אני מאמינה שצריכה להיעשות העלאת מודעות בהקשר להפרעת חרדה חברתית. אותם מתמודדים זקוקים למרחב בטוח בכדי להרגיש בנוח. אותו מרחב בטוח ייווצר בעקבות הקבלה הסביבתית של אותה הפרעה. בנוסף, ישנה אחריות לקבוצות מובילות באקדמיה ליצור סיטואציות חברתיות מובנות בכדי שתהיה לאותם אנשים עם חרדה חברתית תהיה ההזדמנות להיות חלק שווה באקדמיה.
42
42
במה אתם הייתם בוחרים
19
צולם על ידי ד.ר, ביהוד, 18.11.21
בתמונה זוג ידיים פתוחות ובכל אחת מהן מונח כדור בצבע שונה. צילמתי אותה בהשראת הסרט מטריקס בו הגיבור נדרש לבחור בין שני כדורים: כחול ואדום. הבחירה בכחול מאפשרת לו בחירה בחייו הרגילים, אך השקריים, מחוץ למציאות המטריקס, מבלי לדעת את האמת ואת ההשלכות הכואבות שלה. לעומת זאת, הבחירה באדום תפשר לגיבור לגלות את האמת הכרוכה בכניסה לעולם המטריקס המלווה בהשפעות שליליות.
הקבלה זו נועדה להמחיש את הבחירה הבלתי אפשרית של סטודנטים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז שנדרשים לבחור בין קונצרטה לרטלין. הכדור הכחול ממחיש מצב בו הסטודנט אמנם לא חווה את ההשפעות השליליות של הכדור, אך בה בעת הוא איננו מרוכז ולכן הוא גם איננו חלק "מהאמת" אודות החומר הנלמד. הכדור האדום ממחיש כיצד בהשפעת הקונצרטה, הסטודנט מצליח להתרכז בשיעור אך הוא חווה את ההשפעות השליליות של הכדור.
בשיחות שקיימתי עם סטודנטים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז נכחתי לגלות שלחלקם יש דילמה האם ליטול קונצרטה, מכיוון שיש לכך השלכות כמו הגברת דיכאון וחרדה, חוסר תאבון, אפאטיות ועוד. ישנם סטודנטים שמוכנים לשלם את המחיר הכבד על מנת להצליח למרות הקושי האובייקטיבי שהם חווים.
החוויה של סטודנטים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז שונה בהשוואה לסטודנטים שאינם חווים בעיות אלו והדבר דורשת התמודדות אחרת לגמרי. יש צורך בהגברת המודעות בנושא קשיי קשב וריכוז והנגשת הלימודים עבור סטודנטים המתמודדים עם הפרעות אלו. הנגשה כזו תאפשר לאפשר את יכולת הבחירה של סטודנטים האם לעשות שימוש בכדורים חזקים עם השפעות לוואי שכאלה. לכן יש צורך בעיצוב מדיניות של הנגשת שיטת הלימודים לסטודנטים המתמודדים עם בעיית קשב וריכוז, כפי שמנגישים לסטודנטים עם לקויות ראייה או שמיעה.
סערה בכוס תה
4
בתמונה רואים את גב כף היד בצורה ממוקדת ואת המחשב הנייד בחוסר פוקוס. התמונה ממחישה כיצד בשעת לחץ וחרדה נגרמת תחושה של טשטוש בראייה.
הסיפור שעומד מאחורי התמונה הוא שהמרחב האקדמי מביא איתו גורמי לחץ כדוגמת מטלות ועבודות. בעקבות גורמי לחץ אלו, סטודנטים שונים עלולים לחוות סימפטומים של חרדה ולחץ סביב הלימוד ובמרחב האקדמי. בתמונה ניתן לראות כיצד הסטודנט מנסה להתמקד בכתוב על צג המחשב למרות חווית הטשטוש. הרפיה של הגוף והמחשבות השליליות עשויות להקל על המצב.
אני מאמין כי יש להגביר את המודעות ולהנכיח את ההתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה. ייתכן כי חשיפה לטכניקות של הרפיה יהיו אפקטיביות בשיפור ההתמודדות של הסטודנטים עם קושי זה.
צולם על ידי א.פ, בבאר שבע, 31.10.21
חלון לתוך המחשבות
5
בתמונה קיר מטבח שבור, כלי עבודה, כלי מטבח, ארון, מנורה, חלון, ובקיצור בלאגן ואי סדר.
התמונה נועדה להמחיש את היותי מתמודד עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) ובשונה ממה שהרבה אנשים מניחים, היא מתבטאת בחוסר סדר בראש ומחשבות רצות שקופצות ללא שליטה.
בכל העולם, ובמרחב האקדמי בפרט, אנשים מגיעים עם מטענים. על כל אחד "עובר משהו" גם אם לא תמיד רואים את זה עליו. הקשיים והמטענים האלה לעיתים שקופים למערכת האקדמית.
הייתי שמח שהיחס לאנשים שמגיעים למרחב האקדמי יהפוך לאנושי יותר, ותהיה התחשבות גדולה יותר בהתמודדויות בלתי נראות.
צולם על ידי י. ו, בקיבוץ ארז, 26.10.21