פוטו- וויס
Photovoice

פוטו-ווייס היא מתודולוגיה שפותחה על ידי קרוליין וואנג ואן – מרי בוריס (Wang & Burris, 1994; 1997), באמצעותה מתעדים משתתפי המחקר דרך צילום Photo) ) ונרטיב הנלווה לצילום Voice) ), נושאים מתוך חיי היום-יום שלהם. תיעוד זה משמש פלטפורמה עבור המשתתפים כדי לחקור את חייהם ולהתבונן בהם במשותף כדי במטרה ליצור שינוי.

​

פוטו-ווייס, כפרקטיקה של העצמה,  מבוססת על ההבנה כי משתתפי המחקר הם שותפים בתהליך יצירת הידע; שהם מומחים בחייהם שלהם וחופשיים לבטא את הנושאים שהם בעלי חשיבות עבורם .(Dupuis & Genoe, 2013) ​

​

העבודה הקבוצתית בפוטו-ווייס  מבוססת על מפגשים קבוצתיים בהם נעשה שימוש בתיעוד האישי לשם יצירת דיאלוג ביקורתי, בהתבסס על הניסיון הנחווה (Lived experience) , כוחות ונכסי הקהילה. בסיום התהליך הקבוצתי מוצגת תערוכה המורכבת מהידע נוצר יחד במטרה לשתף את אנשי המקצוע והציבור הרחב ובמטרה להשלים את תהליך העיבוד האישי והקבוצתי ולהשפיע על קובעי המדיניות.

​

בשני העשורים האחרונים מתודולוגיית הפוטו-ווייס מיושמת בשדה העבודה הסוציאלית, הן בפרקטיקה של עבודה סוציאלית (מלכה, 2021; 2021; Malka & Lotan, 2022; Malka et al., 2019, 2022; ) והן בחינוך לעבודה סוציאלית (מלכה, 2021; Malka, 2021; 2020; Malka & Lotan, 2022; Malka et al., 2019, 2022; )

​

להמשך קריאה